|
|
|
|
|
|
ראש העין הפכה בתוך כ- 10 שנים לעיר איכותית ומתפתחת בעלת ייחוד חברתי ותרבותי, הממזגת עדות ותרבותיות והבנויה על פסיפס אנושי חם ומיוחד.
ראש העין ששמה נגזר ממעיינות קדומים הנוגעים בפאתי העיר, הוקמה בשנת 1949 לאחר מלחמת העצמאות, על שטחו של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. תושביה הראשונים של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע "כנפי נשרים" בשנים 1949-1950.
העיר ראש העין שוכנת כ- 20 ק"מ מזרחית לת"א, על גבעות בגובה 200 מ` מעל פני הים, למול הריש ומרון. שטח השיפוט שלה משתרע על כ- 15,865 דונם (כ- 16 קמ"ר). מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לה עוד בימי קדם חשיבות רבה.
סביב העיר התנהלו קרבות היסטוריים בין ישראל לבין הפלשתים, ומאוחר יותר נבנו בסמוך לה מבצרים צלבניים ותורכים. באזורים הסמוכים לעיר נמצאים אתרים ארכיאולוגיים רבי חשיבות ומתקופות שונות (הכתובת הקדומה ביותר בשפה העברית, שנכתבה לפני כ- 3,000 שנה, נחשפה לפני מספר שנים בחפירות בסמוך לעיר).
עד 1990 אוכלוסיית רה"ע הושתתה כאמור על יהודים ממוצא תימני. העיר התפתחה אט אט ממעברת עולים לעיר בה התפתחו חיי רוח ותרבות ענפים, על בסיס מורשת ותרבות יהדות תימן. עם זאת, סבלה העיר ממצוקות קשות שנבעו מהעדר תקציבים ראויים, הזנחה מסוימת מצד משרדי ממשלה וקשיים בפיתוח תשתיות עירוניות הולמות.
|
ראש העין הוקמה לאחר מלחמת השחרור, על שטחי הבסיס הצבאי הבריטי הנטוש. עולי מבצע "כנפי נשרים", שעלו מתימן בשנים 1949-1950 התיישבו בראש העין ובנו בה את ביתם.
ראה מידע נוסף..
פרויקט ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד חזותי של אלבומים פרטיים. נעשה במסגרת פרויקט תמ"ר- תשתיות מורשת לאומית של ממשלת ישראל, ובשלב ראשון יתבצע בארבע עיירות פיתוח נבחרות (קריית שמונה, ראש העין, שדרות וירוחם). בכל עיר יוקם צוות ומרכז לאיסוף של צילומים, רישום, תיעוד וסריקה. במקביל יוקם מרכז תיעוד אינטרנטי וכן פעילויות קהילתיות שונות.
דוח התקדמות ועדכונים
אתר אבן העזר נמצא בגבעה המזרחית בסמוך לבית העלמין בראש העין (נ"צ 1680, 1466) ואין לבלבל אותו עם תל אפק - מבצר אנטיפטרוס, העיר הקדומה והגדולה השוכנת בסמוך למעיינות הירקון, מערבית לראש העין.
החפירות במקום נוהלו בין השנים 1978-1976 כחלק מסקר ארכיאולוגי באזור כולו וכהכנה לקראת היישוב העירוני שעתיד היה לקום באזור. הממצאים מעידים כי המקום היה על יישוב התנחלות ישראלי, כנראה אחת ממשפחות שבט אפרים או מנשה. בתקופה מאוחרת יותר היווה המקום את גבול ההתיישבות הישראלית בהר.
ראה מידע נוסף..
בספר שמואל אי, פרק די פסוק אי, נזכר כי בצאת ישראל לקראת פלשתים החונים באפק, הם חנו על אבן העזר ומשם נלקח ארון האלוהים לאשדוד לאחר מפלת בני ישראל על ידי הפלשתים. אם אכן השם אבן העזר מהווה שם של יישוב בתקופה האמורה ולא ציון גיאוגרפי כללי, הרי שהאתר הישראלי בעזבת צ’רטה, גבעת הסלעים, הוא המתאים ביותר לזיהוי ההיסטורי-גיאוגרפי הנזכר במקרא. האתר הארכיאולוגי בגבעת הסלעים הוא, אפוא, אתר ישראלי ברור. ידיעותינו המדעיות בנושא האלפבית הולכות וגדלות עם גילוי כתובות ותעודות קדומות.
ראה מידע נוסף..
בדרום מזרח, בשטח השיפוט של ראש העין, נמצא האתר מגדל צדק. המגדל מתנשא לגובה של 141 מטר, ומאפשר תצפית נפלאה על מישור החוף ועל הרי שומרון. ניתן להגיע אליו בדרך העולה מזרחה מכביש ראש העין-נחשונים, ליד האנדרטה ללוחמי מלחמת העצמאות. במקום עומדת מצודה ששמרה על מעבר אפק בצדו המזרחי, ובה שרידים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והצלבנית. באתר אפשר לראות אבנים עתיקות, שצבען כהה, ואבנים קטנות ובהירות מהתקופה הערבית המאוחרת.
ראה מידע נוסף..
תל אפק שוכן ליד מעיינות הירקון שיצרו במקום מקווה מים רחב ידיים. מקור המים האיתן, האפשרות להתגונן באמצעותו והקרקע הפורייה שמסביבו היו נתונים מכריעים בבחירתו למקום ישוב. הירקון היווה בעבר מחסום יעיל בפני העוברים בדרכים, שהגיעו מצפון ומדרום, והם נאלצו לעקוף אותו במעבר הצר שנותר בין המעיינות ובין הרי שומרון שממזרח.
ראה מידע נוסף..
עד 1949 שימשה ראש העין את לגיונות הצבא הבריטי שגדודיו ישבו באזור. שרידי המחנות שימשו עם קום המדינה כמחנות מעבר לעולים מתימן שהגיעו במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". מומלץ לסייר רגלית בשרידי המבנים של מחנה הצבא הבריטי שהיה במקום לפני קום המדינה. המבנים שימשו אחר כך למשרדי הסוכנות ולעולים הבאים מתימן.
מוזיאון מורשת יהדות תימן
מוזיאון מורשת יהדות תימן מהווה מרכז לערכי רוח, פולקלור, תרבות ויהדות. במוזיאון קיים חומר תיעודי רב, ותצוגה על הקהילה היהודית בתימן ובארץ ישראל הכוללת: מאות תעודות ותמונות, ספרי קודש, כתבי יד עתיקים, כלי בית, תלבושות וחפצי אמנות. במקום קיים מרכז למידה שבו מצויה ספרות עשירה העוסקת בהיסטוריה, ספרות, שירה, פולקלור ונושאים נוספים במורשת יהדות תימן.
בבית מורשת מוצגים ושמורים אוספים הנוגעים ליהדות תימן ולתולדות ראש העין כגון: כתבי יד, תכשיטים, תצלומים, טקסטיל, חפצים – כלי בית ועבודה, ספרים, מסמכים מראשית היישוב, קלטות אודיו-ויזואליות ועוד.
במוזיאון תערוכת קבע, המציגה את חיי היהודים בתימן השיבה למולדת והקליטה בה.
המוזיאון מתקיימות מגוון פעילויות לתלמידי בתי ספר ולקבוצות מאורגנות. כמו כן המקום פתוח לביקורים לציבור הרחב ולתיירים, ימי עיון לסטודנטים וימי השתלמות למורים. בית מורשת יהדות תימן מוכר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
בית מורשת יהדות תימן
בית מורשת יהדות תימן הוא מרכז חוייתי-לימודי, המארח קבוצות, משפחות ויחידים, ומציע מגוון פעילויות וסיורים מודרכים בבית מורשת ובאתרים שונים בעיר - אירועי תרבות הפתוחים לקהל הרחב: הרצאות, סדנאות, ימי עיון וכנסים, נותן שירות למגוון רחב של פונים המתעניינים או חוקרים את יהדות תימן או סיפורה של העיר.
הקהילה המקומית שותפה לפעילויות בבית מורשת - בתיעוד ובחקר מורשת יהדות תימן וראש העין, בטיפול באוספים, בארגון אירועים וכדומה.
ראה מידע נוסף..
ראש העין הינו השם העברי של ראס אל עין. עין בערבית הנו מעיין ומכאן, שראש העין היא ראש המעיין. מעיינות ראש העין משתרעים על פני שטח של כ- 250 דונם. לפני הקמת מפעל ירקון-נגב זרמו מי המעיינות דרך סבך של אפיקים שהצטרפו בהמשכם לאפיק אחד - הוא אפיק הירקון. סבך אפיקים זה נוצל לשם יצירת מאגר, שבו נאגרו המים ונשאבו על ידי משאבות שמוקמו בכיסונים.
ראה מידע נוסף..
יער ראש העין, אותו החלה קרן קימת לישראל לטעת בשנת 1975, משתרע על פני 1,050 דונם ומהווה מעין רצועה ירוקה מצפון לעיר הנושקת לשכונותיה החדשות: גבעת הסלעים, גבעת טל ונווה אפק. בלב היער עובר נחל רבה, אחד מיובליו של הירקון.
לצפייה באמנה המשותפת לחץ כאן
ראה מידע נוסף..
יער ראש העין עובר לאחרונה שיפור חזותי הניכר לעין תודות לטיפול יערני המבוצע ע"י קק"ל כחלק מתכנית לשיקום נחל הירקון שנחל רבה הוא אחד מיובליו. התכנית מתמקדת בשיקום נופי לאורך פשט ההצפה של נחל רבה, בקטע העובר בשטח יער ראש העין.
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
|
|
|
