המחלקה לתרבות תורנית שמה לה למטרה לשמר מורשת ישראל לכלל האוכלוסייה בעיר, מבוגרים ונוער כאשר בין פעולותיה ניתן לראות את שיעורי התורה הרבים המתקיימים ברחבי העיר, וכן את לימוד "המורי" לתינוקות של בית רבן. בנוסף, מתקיימות בסדנאות לזוגיות ותקשורת במשפחה במטרה לשמר את התא המשפחתי.

המחלקה עורכת פעילויות שונות במהלך השנה:

  • פעילות בחגים: עצרת תשובה, שמחת בית השואבה, הקפות שניות, מסיבות חנוכה ופורים, "קמחא דפסחא", מסיבת ל"ג בעומר.
  • סיוע לבתי כנסת הרשומים במחלקה.
  • נסיעה לקברי צדיקים.
  • טיול לבני ישיבות ב"בין הזמנים".
  • כנס גבאי בתי כנסת.
  • נסיעה לכותל המערבי בתשעה באב ועוד.
  • פעילות ייחודית: העשרת כל לומדי התורה בעיר ע"י "בר בי רב דחד יומא" הנערך אחת לשנה מחוץ לעיר בהשתתפות גדולי הדור ורבני העיר.

פעילויות שנתיות:

עצרת התשובה:

הרעיון הבסיסי של התשובה הוא רצונו של אדם להשתפר, כל אדם לפי רמתו המוסרית, התשובה מתייחסת לכל אדם באשר הוא אדם, שהרי אין אדם אשר יכול לומר על עצמו שאין לו במה להשתפר."שלשה דברים מבטלים את הגזירה הקשה: תשובה תפילה וצדקה". התשובה מכפרת על כל העבירות, אפילו פשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - בעל תשובה הוא.

המחלקה מארגנת את עצרת התשובה בין "כסה - לעשור" (ראש השנה נקרא "כסה" כמו שנאמר בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" ויום הכיפורים נקרא עשור כמו שנאמר בספר ויקרא: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא") בו האדם תלוי בין שני ימי דין. בין ראש השנה שבו נכתב דינו ובין יום הכיפורים שהוא זמן חתימת הדין.

עצרת התשובה מיועדת לציבור הרחב ומתקיימת במעמד רב העיר אשר מסביר את חשיבות התשובה בתקופה זו, הקב"ה ממתין ומצפה לתשובת החוטאים כמו שנאמר: "דרשו ה` בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב". ולכן אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים יפה היא ביותר ומתקבלת מיד.

שמחת בית השואבה:

אמרו חז"ל מי שלא ראה שמחה זו - לא ראה שמחה מימיו. שמחה זו שהיו שמחים על ניסוך המים. שמחת בית השואבה היתה נקראת ע"ש שאיבת המים ממעין השילוח לנסכם על המזבח (בזמן שבית המקדש היה קיים). המחלקה מארגנת שמחת בית השואבה בימי חול המועד סוכות לרווחת הציבור בבחינת "ושמחת בחגיך".

הקפות שניות:

משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בכל שבת ושבת.כאשר משלימים לקרוא את התורה בשנה אחת - זוהי שמחת התורה ועושים סעודה גדולה ושמחים ומרקדים לכבוד התורה. אלו הן הקפות ראשונות שהינן עיקר השמחה.

במוצאי שמחת תורה בכל שנה - עורכים הקפות שניות. המחלקה מארגנת את ההקפות השניות המרכזית ברחבת האמפיתיאטרון בתהלוכת ספרי תורה בתזמורת, ברוב עם הדרת מלך במעמד רב העיר ורבני השכונות ואישי ציבור רוקדים ושמחים לכבודה של התורה. עושים -7- הקפות סביב הבימה ומבקשים שהקב"ה יזכור לנו זכות שבעת הרועים הנאמנים ותפילותינו יבקיעו כל שבעת הרקיעים ויעלו לפני כסא הכבוד ויתקבלו ברצון.

מסיבת חנוכה ופורים:

לזכר הנס בחנוכה - שנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. תפקיד חג החנוכה בימינו - לעצור את ההשפעות הזרות לחיינו ולהחדיר לחיינו תוכן יהודי.

ולזכר הנס בפורים - שהמן הפיל "פור" הוא הגורל להשמיד את היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחודש אדר ושללם לבוז.המן תכנן איפוא, השמדה מלאה וביזת הרכוש. בסופו של דבר, כידוע, המן ובניו הוצאו להורג ע"י אחשורוש והיהודים אשר בכל מלכות אחשורוש נצלו ממות. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

לאור הנ"ל - מארגנת המחלקה מסיבות חנוכה ופורים ברחבי העיר

"קמחא דפסחא":

בחג הפסח החל תהליך גאולת עם ישראל שיצאו מעבדות לחרות ונקרא החג "חג המצות" "לחם עוני" אשר אכלו אבותינו במצרים, לשבחם של ישראל ניתן לומר כי, הם אפו מצות כפי ש- ד` ציוה ויצאו ממצרים בלי להכין צידה לדרך ובטחו ב- ד` שימלא את מחסורם.
אסור החמץ משתלב במטרה הכללית של התורה לחנך את האדם לריסון עצמי באמצעות המצוות, עצם הדבר שאדם מתאפק במשך -7- ימים ואינו מכניס לחם לביתו הרי זה מחנך אותו לקבלת עול מלכות שמים. אין הוא פועל עפ"י מה שמתחשק לו אלא עפ"י מה שהתורה מצווה.

חייב האדם להיות שמח בימים טובים אלו, הוא ובניו ואשתו וכל הנלווים אליו. וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. לכן, מקובל שלקראת החג, תורם כל אחד למפעל "קמחא דפסחא" ומתרומות אלו מחלקים לאנשים נזקקים כדי לאפשר לכל משפחה לשמוח בשמחת החג.

לאור זאת, המחלקה התורנית מחלקת "קמחא דפסחא" לנזקקים, אברכים ולמשתתפי השיעורים ברחבי העיר.

מסיבת ל"ג בעומר:

יש אומרים שביום זה פסקו למות תלמידי רבי עקיבא ויש אומרים שהוא יום פטירת ר` שמעון בר יוחאי, ולזכרו המחלקה מארגנת מסיבות ביום זה ברחבי העיר ונסיעה לקברו של רשב"י זיע"א במירון.

ראש השנה:

ראש השנה - א` בתשרי - יום הדין לכל באי תבל, זהו יום הדין לא רק לפרט אלא כמו שאנו אומרים בתפילה: "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום איזו לרעב איזו לשובע". ומכיון שזהו יום הדין טבעי הדבר - שהוא מביא כל אדם להחלטה לפתוח מעתה "דף חדש" תקופה חדשה.
בסעודת ליל החג נוהגים מס` דברים סמליים הבאים לתת ביטוי למשאלות לבנו לקראת השנה החדשה: אוכלים תפוח בדבש, כדי לסמל את משאלותינו שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. נוהגים לאכול ראש של דג או חתיכת ראש של כבש ואומרים: יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב. נוהגים לאכול רימון שגרגיריו רבים ואומרים: יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון ועוד.

נסיעה לכותל בתשעה באב:

תשעה באב בו נחרב בית המקדש הראשון והשני נוהגים מנהגי אבילות. והוא אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל וקריבה אל האשה. המחלקה נוהגת לארגן נסיעה לכותל המערבי - שריד בית מקדשנו להתפלל ולומר קינות לתשעה באב.

חז"ל אומרים: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" כמו שנאמר "שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה".

נסיעה לקברות צדיקים:

סגולה גדולה להתפלל על קברות צדיקים לישועה, לפרנסה, לזיווג הגון, לרפואה שלימה, לחינוך הילדים וכו`. לכן מארגנת המחלקה נסיעות לקברות צדיקים במהלך השנה ביחוד לפני ההילולא של הצדיקים, כגון: ר` מאיר בעל הנס, ר` שמעון בר יוחאי, ר` יונתן בן עוזיאל וכו` , הכל לרווחתם של תושבי העיר.

בתי כנסת:

המחלקה מסייעת לבתי הכנסת בעיר בהשאלת ציוד לרווחת המתפללים.
המחלקה מסייעת לבתי כנסת ברחבי העיר בהשאלת ציוד כמו: כסאות, שולחנות, סדורי תפילה, ספרים תורניים וכדומה. כמו כן המחלקה מסייעת בארגון הרצאות לגברים ולנשים בנושאים תורניים.

לנוחיותכם, להלן רשימת בתי הכנסת ברחבי העיר

שיעורי תורה:

שיעורי תורה ניתנים ע"י מרצים איכותיים לכל שכבות האוכלוסייה:

המחלקה מפעילה שיעורי תורה לגברים, נשים, נוער וילדים בנושאים שונים כמו: לימודי יהדות, פרשת השבוע , גמרא, הלכה, טעמי המקרא ("מורי"). הפעילות נעשית במסגרת כולל בוקר וכולל ערב למבוגרים ומועדוני נוער וילדים בשעות אחה"צ.

להלן רשימת שיעורי התורה, מיקומם, שעות הפעילות ושם המרצה.

מקוואות בעיר:

לצפייה במידע על המקוואות הפועלות בעיר והינן באחריות המועצה הדתית - לחצו כאן
למידע נוסף ניתן לפנות למועצה הדתית בטלפון 03-9389689.
*התכנים בקישור הינם באחריות המועצה הדתית בלבד ואינם באחריות העירייה. המידע מובא באתר העירייה כשירות לרווחת התושבים.